האמפי – קרנאטקה

 האמפי – קרנאטקה

האמפי

קרנאטקה, האמפי – Hampi

מידע כללי:
האמפי הוא כפר קטן במדינת קרנאטקה שבדרום הודו, הקסם במקום הוא בסלעי הגרניט האדומים והגדולים שפזורים ליד נהרות ואגמים ונותנים למקום תחושה של אגדה.
המקום הגבוה ביותר הוא צריח מקדש הוירופאקשה, שמתנשא לגובה 52 מטר.
נהר גדול, הטונגבהדרה, מחלק את הכפר לשניים: בחלק הצפוני, ההאמפי בזאר בו מתרכזים רוב המקדשים, החנויות וחיי הכפר הצבעוניים של ההודים וגם כמה תרמילאים אירופיים.
בצד הצפוני יש מגוון של שדות אורז, מטעי בננות וגאסט האוסים מזמינים, רובם בעברית.
הנהר הוא רב תכליתי ומשמש להודים כמקלחת, כמכונת כביסה, כמקום תפילה וגם כציר תחבורה ראשי לאנשים ולציוד,
אותו יעביר אתכם ככל הנראה ילד בן שבע בכישורי רב- חובל.
האמפי הייתה בין המאות ה-12 ל-16 בירתה של ויג’אהנאגר, ממלכה חזקה שהמוסלמים השמידו כי הם ראו בעבודת האלילים חילול קודש.
עם זאת, אפשר עדיין לראות שהאמפי שימש כמרכז דתי ויש בו מעל ל2000 שרידי מקדשים.
בדצמבר, שיא העונה מציפים את הכפר תיירים רבים, ביניהם כמאה ישראלים וכך נוצר לפעמים עומס וקושי במציאת חדר ללילה.
אבל בהודו תמיד הכול מסתדר, והמטיילים נהנים ממגוון של מקדשים, אגמים ומפלים המותרים לשחייה, מסעדות טובות, אווירה מיוחדת וכמובן ממחזה האבנים הניראות כעומדות על תילן.
ההודים מאמינים ש-האנומן, האל הקוף יחד עם ראמה, סיטה ולאקשמן נלחמו בראוונה, מלך השדים שתקף אותם בהאמפי. וכדי לסלק אותם הם זרקו בכוח אדיר את האבנים האלו, ומאז הם שם.

האמפי הודו

איך להגיע:

כדי להגיע לגואה עשר שעות של סליפר באס, אוטובוס עם מיטות ומושבים נוחים שייקח כלילה שלם ויעלה כ400-450
רופי.
למקומות אחרים, צריך לקחת ריקשה או אוטובוס מקומי להוספיט, העיר הקרובה, מרחק של כחצי שעה.
שם יש שרותי תנועה רחבים יותר, ביניהם תחנת רכבת.
כדי להגיע להאמפי אפשר לנסוע עם רכבת לילה שיוצאת מבנגלור- “האמפי אקספרס”, ומגיעה להוספיט.
למי שמגיע מגואה, יש פעמיים בשבוע סליפר באס שמגיע לחניון בתוך האמפי.

מה עושים/רואים:
כדי להיות ניידים בהאמפי, ולעבור בין צדדי הנהר, עולים על סירת מנוע קטנה.
כל פעם עולים כעשרים אנשים ויותר מדי ציוד כשעל המקהלה מנצח בדרך כלל ילד הודי שמשיט את הסירה ושר :” שירה קונה שיש בערב!”
המעבר עם הסירה הוא קצר, ועולה 5 רופי לכל צד. שרותי הסירה נגמרים ב21:30, וככל שמחשיך המחירים עולים ומגיעים עד 15 רופי, אז לא כדאי להתמהמה.
כדי להגיע לאתרים מדליקים שקרובים לכפר, אפשר להשכיר קטנוע, כשרישיון לרכב זה גם בסדר, ב100-150 רופי ליום, או להשכיר אופניים ב5-10 רופי לשעה.

בצד הדרומי של האמפי, ההאמפי- בזאר, יש מדרחובים שוקקי חיים, מסעדות, חנויות מזכרות ותכשיטים ועיירה הודית פעילה מאד. שוורים וקופים מתהלכים בנחת בתוך ההמולה.
ממש בקצה הרחוב הראשי ישנו מקדש פעיל-“וירופאקשה”, המוקדש לאל שיווה ובו אפשר למצוא את לקשמי, הפילה המאופרת מברכת בחדק את האנשים בתמורה לבננה או רופי.
במרחק של 6 ק”מ אפשר להגיע בקטנוע או בריקשה לאגם הגדול שנוצר מהקמת הסכר. זהו אגם יפהפה, מוקף סלעי ענק ואפשר להתרחץ בו.
הודים שמחפשים השלמת הכנסה, יציעו לכם לשכור אבוב לצוף עליו באגם או בירת קינג פישר במחיר של גזלן.
מי שבענייני המים מוזמן לטייל גם במפלים שבמרחק הליכה מהצד הדרומי. המפלים נחבאים מתחת לסלעים מסותתים וחווית הקפיצה וההליכה על הסלעים היא מאתגרת במקצת.
את מקדש הקופים אסור להחמיץ. כדאי להגיע אליו קצת לפני השקיעה, כדי להספיק לטפס את כל 800 המדרגות וכשמגיעים למעלה אפשר לחייך וליהנות מהתצפית הנפלאה.
במקדש חיים עשרות קופים ונזירים סדהואים, שמטפלים בהם ומקדישים את חייהם לדת. אפשר לקנות בדוכן למטה בננות ולסחוב אותן כל הדרך למעלה כדי לפנק את הקוף שמוצא חן בעיניכם.

ב”זנאנה” מתחם אטרקציות של מבנים מפוארים בצד הדרומי אפשר למצוא מכלאת פילים שבעבר, היו בה פילים מלכותיים והיום זהו מבנה מרשים.
הלוטוס מאהל גם הוא במתחם, והוא כולל את ארמון ומרחצאות המלכה. הכניסה עולה 250 רופי.
אם אתם קבוצת מטיילים, אפשר להשכיר ריקשות שייקחו אתכם בין האתרים, בשרידי העיר התיקה ויג’אהנאגר.
עיר חזקה ועוצמתית שירדה לטמיון, היא הייתה בירת האימפריה של שושלת שייסדו שני אחים(האריהרה ובוקה), הינדים שהתאסלמו כשדלהי נכבשה ע”י מוסלמים.
כשכבשו המוסלמים את האמפי, היא נבזזה במשך שישה חודשים ונותרו בה מבני עתיקות רבים.
סיבוב בקטנוע בכפרים הסמוכים להאמפי יגלה עולם מרהיב של שדות אורז מבהיקים, תלמים הנחרשים ע”י פרדים(!) ואנשים נעימים ומסבירי פנים, על אף שאינם מבינים כמעט מילה באנגלית.

בלילות אפשר להצטרף לחבורות גיטרה למיניהן שמתכנסות יחד, או לראות סרט בטלוויזיה, שמציעים חלק מהגסטהאוסים.
הרבה פעמים הסרט נפסק כ יש בהאמפי הפסקות חשמל תכופות, ולכן יש להצטייד בנרות שאפשר לקנות ב”קיוסקים” הסמוכים.

אוכל:

בצד הדרומי, המסעדות הן בעיקר במתחמי הגסטהאוסים ומציעות תפריט רחב ובו אוכל הודי, ישראלי, ארוחות בוקר ואם תודיעו מהבוקר- בעל המסעדה ייסע להביא לכם בירות מהכפר הקרוב.
, אפשר ליהנות משיפודים עסיסיים במיוחד. עובדי המסעדה ינפנפו בשבילכם על המנגל, ותמורתGreen valleyבמסעדת
150 רופי, תיהנו ממנה של שיפודים צלויים עם ירקות, פיתות חמות, סלט וחומוס טוב- מומלץ גם לא למחפשי החיך הישראלי.
ב”גולדן” הגסטהאוס הסמוך, אפשר להשתולל עם מנת שחיתות של אננס או בננה פריטר- מטוגנים בבלילה ומוגשים עם שוקולד נוטלה מעל.
המנגו טרי, שבצד הדרומי, נחשבת למסעדה נקייה וטעימה, ששווה לבקר בה.
אך אין ספק שגולת הכותרת לארוחות בוקר נמצאת בג’רמן בייקרי שבצד הצפוני. במסעדה מדי בוקר נאפים לחמים ועוגות, והם מציעים חביתות, טוסטים ומוזלי מפנקים ביותר.

היכן להתאכסן:
רב הישראלים מעדיפים להתאכסן בצד הצפוני של האמפי, הוא נעים יותר ופחות רועש מההאמפי בזאר.
בשנים האחרונות התרבו הגסטהאוסים בצד הזה, ושם נמצא גם הלב היהודי, שדואגים לחמם את הלב בחגים.
אפשר למצוא גם גסטהאוסים עם שירותים ומקלחת בפנים, וכאלה עם שירותים חיצוניים, שהמחיר בהם יכול להגיע גם למאה רופי לאדם ללילה.
המחיר הממוצע לגסטהאוס לחדר עם שירותים ומקלחת, ונעים באופן כללי.
אם אתם מחפשים להיות בלב העניינים, מוגלי גסטהאוס הוא המקום בשבילכם. ישנו היצע של חדרים מבחינת גודל החדר- הנע בין חדר פשוט לבונגלו מפואר ויש בו בדרך כלל אחוז ישראלים גבוה.
בשאנטי גסטהאוס, החביב על הישראלים אפשר למצוא חדרים סבירים ביותר, ופינות זולה נעימות מהן אפשר להשקיף על השקיעה ושדות האורז.

מזג אוויר:

העונה המומלצת להגיע להאמפי היא ספטמבר עד מרץ, דצמבר הוא השיא.
אם תגיעו בזמן אחר, האמפי תהיה חמה מדי בשביל להרגיש את כל הקסם והיופי שלה.

administrator

https://2east.co.il